פרשת שמיני: התעלות על ידי טשטוש השכל

התעלות על ידי טשטוש השכל

"יין ושכר אל תשת... בבאכם אל אהל מועד... ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר

דבר ה'" (י,ט-יא).

על השאלה מה היה חטא נדב ואביהוא נאמרו בחז"ל מספר רב של תשובות. רש"י הביא כאן רק שתי דעות "רבי אליעזר אומר... שהורו הלכה בפני משה רבן, רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש".

לכאורה תמוה, כיצד יתכן ששני גדולי הדור הללו ישתו יין, הרי זו דרכם של הכסילים?!

נלע"ד בעזה"י להסביר כך: השכל האנושי מוגבל ביכולתו לתפוס דברים רוחניים דקים. צריך הוא לדמות דבר לדבר על מנת להבין דברים שהוא לא רואה בעיניו. ישנה דרך של טשטוש השכל ונתינה לפנימיותו של האדם להתפרץ. דוגמא לכך ישנה בחג פורים. כאשר פנימיותו של אדם מתגלית מרגיש הוא קירבה גדולה לקב"ה.

יתכן שזו היתה כוונתם של נדב ואביהוא, שעל ידי שתיה וטשטוש חלק מגבולות השכל [כמובן דוקא לפי מדרגתם, ובזמנים מסוימים] יוכלו להגיע לקרבה גדולה יותר לקב"ה, ולהתרוממות מעל השכל, מבלי להיות מצומצמים על ידי השכל העוסק במונחי העולם הזה. על גישה זו אמר הקב"ה, שאף על פי שיש מקום לגישה כזו במידה ובמשורה ובזמנים מסוימים [פורים], בבית המקדש העבודה צריכה להתנהל על פי השכל הגמור, בשמיעה מדויקת לציווי ה'. צריך לרומם את השכל שיוכל להתחבר אל מדרגות רוחניות עליונות ולא לעקוף אותו. ובאמת זו עבודה איטית וארוכה של בירור האמת של מציאות ה' וזיכוך המחשבה עד לתפיסת דברים רוחניים דקים.

יוצא מכך שבעבודת בית המקדש השכל צריך להיות במלוא כוחו ולכן אסור להכנס לבית המקדש שיכורים ושתויי יין.

על זה כתוב מיד בפרשיה הבאה "ולהורת את בני ישראל" (י,יא). - תפקיד הכהנים הוא גם ללמד את בני ישראל תורה ומצוות. מלאכת מחשבת זו מצריכה את כח שכלם, ולכן צריכים הם לפתח את השכל ולשכללו ולא לטשטש אותו ולעקפו.